Between Art and Peer Support

לרגל התערוכה הראשונה של קולקטיב Ri Baund, האוצרת דריה אלופי מספרת למה ואיך הוא הוקם

זמן קצר אחרי שעברתי לברלין בשנה שעברה ראיתי מודעה באחת מקבוצות הפייסבוק של הישראלים בברלין. רותם זקין, אותה לא הכרתי, רצתה להקים קבוצת אמניות ישראליות בעיר. סיימתי את לימודי תולדות האמנות באוניברסיטת תל אביב כמה חודשים קודם לכן והגעתי לברלין בדיוק עבור הזדמנויות מהסוג הזה. מיד הגבתי. כמוני הגיבו גם כמה אמניות ישראליות נוספות המתגוררות בעיר, שראו בקבוצה של רותם אפשרות לחזור לעשייה האמנותית, שלעיתים נדחקת הצידה במהלך תקופת ההגירה הראשונית. לאחר כמה חודשים של חבלי לידה, במהלכם אמניות הצטרפו ועזבו, התקבעה הקבוצה על שמונה חברות, שהחלו להיפגש באופן קבוע וליצור יחד.

מעט מאולץ להקים קבוצה על בסיס מכנה משותף רחב כל כך, נשים-ישראליות-אמניות, בעיקר כשכל אחת מאיתנו פירשה את מאפייני הזהות האלה באופן אחר ושמה דגשים שונים על הפרגמנטים של זהותה. לכן, משקל רב הושם על תיחום הקבוצה ומי יכולה לקחת בה חלק. ההרגשה היתה שעל מנת ליצור אמנות בעלת גוון דומה יש לזקק, ולו במעט, את ההגדרה שממנה נוצרה הקבוצה מלכתחילה. הדיון הוביל לשאלות אודות לאום, סיבות ההגירה לברלין, נשיות ואפשרות להגדרה עצמית. גילינו שעל אף ההגדרה הראשונית המשותפת, הקבוצה מורכבת מקשת רחבה של זהויות, וכוללת נשים שלא נולדו בישראל וכאלה שלא מתכננות לחזור אליה; שהנשים* הלוקחות בה חלק רואות עצמן נשים במובן הרחב של המילה, הכולל אפשרויות מגדריות פלואידיות (ולכן הוחלט להוסיף להגדרת הנשיות סימן *, המעיד על הגדרה רחבה ולא מקובעת); ושחלקן מגיעות מרקע של לימודי אמנות בעוד אחרות מגיעות מרקע של עיצוב ומעולם לא תפשו את עצמן כאמניות. הניסיון להגדיר את גבולות הקבוצה ולכונן את ה"אני מאמין" שלה הפכו את המפגשים לספק אינטלקטואליים-אמנותיים ספק מפגשי תמיכה רגשית, שהובילו לחברויות ולאמון, ואפשרו שיחה פתוחה וכנה במישור האמנותי והאישי.

העבודה האמנותית הקואופרטיבית הפכה אף היא לנדבך משמעותי. על אף שכל אמנית יוצרת באופן אינדיבידואלי, השיח היצירתי המשותף וסבבי ההתייעצויות הפכו כל יצירה של חברות Ri Baund לפרטית ומשותפת בה בעת. שם הקולקטיב, Ri Baund, וכתיבתו בצורה הפונטית, מדגישים את המשמעות הליטרלית של המילה – קשירה מחדש, יצירת רשת חברתית ואישית – על פני המשמעויות שנוספו לה במשך השנים. חברות Ri Baund יצרו קשרים חדשים, הן כמהגרות בברלין והן בתוך הקבוצה עצמה, וראו את המהלך החברתי הזה כבסיס ליצירתן האמנותית וכמרכז של המקום בו הן נמצאות בחייהן. הפרשנויות השונות שנתנו לכך האמניות, הן מבחינה מדיומלית (חברות הקבוצה עוסקות בציור, איור, וידאו ארט, מיצב, צילום, פיסול וסריגה) והן מבחינה תוכנית, מאפשרות בחינה רחבה של חיי ה-expat הישראלית בברלין.

חברות הקולקטיב: רותם זקין, חן גורפינקל, ליגל תמיר, יעל שטרנברג, סתיו איתן, אביב מעוז חג'ג', דליה גרוס, דריה אלופי.

התערוכה הראשונה של קולקטיב Ri Baund תיפתח ביום חמישי 13 ביוני בקולנוע מובימנטו בקרויצברג, לרגל פסטיבל סרטי הנשים של ברלין. http://spitzmag.de/culture/11060